“אחרי עשרים הדקות הארוכות והמלחיצות בחיי של צירי לחץ ואווירת לחץ היסטרית וחוויה של תקיעות, הרגשתי מותשת, מרוקנת, רק רציתי שפשוט הכל כבר יגמר ודי, רציתי לקרוס.
המילדת החליטה שעקב סירובה העיקש של ביתי להגיח לאוויר העולם, אין מנוס וצריך למשוך אותה בעזרת ואקום, בנקודה זאת כבר הייתי כל כך מותשת ועייפה שבכלל לא היה אכפת לי ולא זכרתי שרציתי לידה ללא התערבויות, לשמחתי זכרו עבורי.
באותו הרגע פנה אלי בעלי, הביט בי בעניים ואמר: יקירתי עוד מאמץ קטן וזה נגמר אני יודע שאת יכולה, אני מאמין בך…
שמעתי אותו, לקחתי נשימה עמוקה לתוך הפחד, הבטתי לתוך תוכי וידעתי שהכל בסדר ושאני יכולה לעשות את זה לבד, אמרתי לביתי עכשיו את יוצאת אמא ואבא מחכים לך ותוך מספר דקות היא הייתה בחוץ”
כך סיפרה ענת (שם בדוי ) על לידת ביתה הבכורה ועוד הוסיפה שרגע זה של בחירה ואמונה עצמית היה רגע של ריפוי עמוק ובעל חשיבות מכוננת בהמשך חייה, ביחסי האמון שלה עם גופה, ובעיצוב זהותה האימהית.
במשך תשעת חודשי ההריון במקביל להתפתחות וצמיחת העובר מתרחשת תנועה לא פחות חשובה בנפשה של האישה ההרה, הבשלה והתהוות פסיכולוגית. בהריון, במהלך הלידה וכשאישה הופכת לאם, חייה משתנים ללא היכר, לא רק מדובר בשינויים חיצוניים וברורים אלה שינוי מבני פנימי מהותי של כל האישיות והזהות שלה,
לעיתים קרובות קושי להרות, הריונות מסובכים ולידות טראומתיות עשויים להשאיר בנו את חותמם לטוב ולרע, אירועים אלו מעצם האינטנסיביות שלהם יכולים להיות בעלי אופי מרפא ובעלי איכות מתקנת בחייהן או לחילופין להעמיק משבר קיים או ליצור חדשים.
הסיפור של ענת הוא סיפור חיובי של הצלחה וריפוי, סיפור עם סוף טוב, במקביל, רבות הן הנשים שיוצאות מחווית לידה בתחושות קשות, תחושות של אכזבה מעצמן, מיכולתן, שבמהלך הלידה נפגע האמון בעצמן ובגופן, שהן נותרות עם משקעים רבים מהלידה ותסכולים על עצמן, מערך התמיכה ואפילו מהתינוק שלהן.
כשאנו חושבים על חווית לידה טראומתית אנחנו מניחים שמדובר בלידה קשה, ארוכה ובעלת סיבוכים רבים. מפתיע לגלות שנשים רבות עוברות לידה שעל הנייר נראית רגילה לגמרי ובכל זאת נשים רבות חוות אותה כטראומתית וקשה.
במקביל לא מעט נשים שעברו לידות קשות ומסובכות יצאו מהן בתחושת חוזק וביטחון ומתייחסות לאירוע הלידה כאל חוויה חיובית ומעצימה.
חווית הלידה כאירוע טראומתי יכולה להיות על כמה רקעים, בניהם:
● נשים שהרגישו שעוצמת הכאבים בלידה הייתה גדולה מיכולתן להכיל.
● לידות מהירות או מאוד אינטנסיביות עשויות לעורר פחדים רבים הקשורים לאיבוד שליטה.
● חווית היחס של הצוות הרפואי, ההתנהלות בבי”ח, ביצוע של פעולות מכאיבות ופולשניות ללא רגישות.
● לידות שלא מתנהלות כפי שציפינו ומעוררות תחושה של כישלון, איבוד של אמון בעצמי ובגוף שלי.
● לידות בהם מגלה האישה חוסר בסביבה תומכת מהקרובים לה.
● לידות רבות התערבויות ולידות שמסתימות בניתוח קיסרי חירום.
● לידות שמהוות גירוי לעוררות קשיים, פחדים וקונפליקטים אישים הקשורים בעברה של האישה.
אחת משלוש יולדות תגדיר את הלידה שלה כאירוע טראומתי, אם את אחת מהן, אני מזמינה אותך:
לספר את סיפור הלידה – גם אם עבר זמן רב, גם אם סיפרת את סיפור הלידה אין סוף פעמים תמיד טוב ועוזר לשתף ולספר את חווית הלידה. לאורך זמן ניתן לראות את סיפור הלידה בפרספקטיבות ובממדים שונים. את סיפור הלידה ניתן לשתף בקרובים לך, במעגל תמיכה רחב יותר, בקבוצה או מול איש מקצוע. מומלץ לשתף ולספר בכמה במות ולאפשר מקום לתגובות ולשיקוף. לא מעט נשים חוות בושה ואשמה בהקשר ללידה “לא מוצלחת” כאשר הן עוזרות אומץ ומשתפות לרוב ההד שהן יקבלו יהיה חיובי מאוד ותומך.
לעבד את חווית לידה – ע”י עיבוד חווית הלידה ניתן לזהות ולראות דפוסים של התנהגות, של פחדים ושל טריגרים אותם כדאי לזהות ולתת עליהם את הדעת בחיינו או לקראת לידה נוספת. בשיתוף של חווית הלידה אנו מעבדים את הקשיים שהתעוררו בנו, אנו יכולות לשחרר הרבה תסכולים, כעסים, אכזבות, אשמה וחששות ופחדים. עיבוד של חווית הלידה ויצירה של חוויה מתקנת מומלץ לעשות מול איש מקצוע, כזה שיכול לראות את הדברים מהצד, להאיר, לחדד ולשקף את מה שקרה שם.
לגעת בגוף – החוויה הסומטית – הגישה הטיפולית ההוליסטית סבורה שישנו קשר הדוק בין הגוף לנפש, לפיכך כל אירוע בעל חשיבות נרשם בגופינו וממשיך ללות אותנו ולהשפיע על חיינו במובנים וברבדים רבים, גם אם מרפים או אפילו שוכחים בראש הגוף שלנו זוכר. הנגיעה בחוויה הגופנית ע”י מגע והתמקדות בתחושות הגופניות מאפשרת שחרור עמוק מרשמי הגוף לגבי החוויה הטראומטית ופותחת דלת לחווית תיקון ויצירת מציאות חדשה.
נשים רבות חשות צורך עמוק לספר ולעבד את סיפור הלידה וההריון שלהן ובמידה רבה הוא הופך להיות חלק מהותי מהביוגרפיה של חייהן, אצל חלק מהנשים עולה הצורך כבר לאחר הלידה ועבור חלק הדברים צפים ועולים רק לקראת הריון או לידה נוספים.
עיבוד חווית לידה היא בעצם לספר את הסיפור, להתבונן בו, בחוויות שעלו, בקשר שלהם לחיי לסיפור חיי, לאופן שבו הסיפור נוגע ביחסי עם הסביבה ועם עצמי, לגעת בחוויה הגופנית להרפות ולשחרר אותה, להבין ולהפנות את תשומת הלב להעצמה וריפוי.
לקריאה נוספת אודות טיפול בטראומה בלידה – עיבוד חווית לידה
