רקע המקרה וסיבת הפניה
מ’ בת 35 הגיעה לטיפול בפסיכותרפיה גופנית כדי לנסות לברר אם ישנה סיבה שהיא איננה ערה לה לכך שהיא לא מצליחה למצוא אהבה וכדי לקבל כלים מעשיים לשנות דפוס התנהגות עמוק ומקובע בחייה בנוגע לזוגיות.
גם מחזרים לא חסרו לה וגברים איתם הייתה יוצאת לפגישות תמיד היו מעוניינים בהמשך הקשר איתה, היא לעומת זאת מצאה שלל סיבות לפסול את הגברים איתם יצאה ולדחות את ניסיונות החיזור שלהם על הסף בטענות שונות ומגוונות.
להבין מה מעכב
מ’ היינה בחורה מודעת שעשתה עבודה טיפולית קודמת וידעה לספר שהיא מפחדת מזוגיות ואינטימיות אמיתית. לדבריה גדלה בבית בו האם הייתה כנועה לרצונות האב והמשפחה וויתרה על הרבה דברים שחשובים לה כדי לקיים זוגיות וחיי משפחה תקינים. מ’ היא הבת הבכורה מבין 4 ילדים ולדבריה במשך השנים ראתה את אימה הופכת עם כל יום שעובר לצל של עצמה ומוותרת על חלומותיה, תשוקותיה ועצמאותה.
מ’ טוענת שהיא הפנימה מתוך התא המשפחתי שלה מסר שזוגיות וחיי משפחה הם דברים שבולעים את העצמיות שלך ולפיכך התנהלה במשך כל חייה הבוגרים בעצמאות רבה, היא עזבה את ביתה בגיל צעיר, תמיד פרנסה את עצמה בכבוד ופתחה עסק מצליח ויצרה לעצמה חיים בהם היא לא חייבת דין וחשבון לאיש.
מכיוון שהיא רומנטיקנית באופייה תמיד רצתה ושאפה להיות בקשרים זוגיים וגם היו לה בני זוג רבים אך לדבריה מעולם לא הייתה שם אינטימיות אמיתית, תמיד ידה הייתה על העליונה והיא שלטה בקצב היחסים וברגשותיה.
כשכבר הייתה מעוניינת במישהו ולבה החל להיפתח היא הייתה הופכת לנבזית ורע ובאופן לא מודע מחבלת ביחסים ומרחיקה את הגבר.
מיקוד הגורם המעכב ובחינתו בגוף ובעולם הדימויים
לאחר מספר פגישות היה בהיר כי מ’ מגיעה לטיפול ממקום בשל בו היא מודעת וכבר חשפה את מקור הבעיה. אך עדיין לא הצליחה ליצר שינוי בחייה.
היה גם ברור לי שמ’ צריכה לקבל כלי עבודה ממשיים אותם היא תוכל לתרגל ולאמן עצמה.
בשלב ראשון ביקשתי ממנה לנסח במשפט את האמונה הטבועה בה המונעת ממנה את הזוגיות הרצויה.
לאחר שחשבה על כך אמרה ” אני מאמינה שכדי להצליח להיות בשניים צריך לוותר על כל מי ומה שהוא אני”
הנחתי אותה לשבת בנוחות בעניים עצומות ולאחר שהיא הרפתה בעזרת דמיון מודרך ונשימה עמוקה התחלתי להגיד את המשפט שהיא ניסחה לאט וברור פעם אחר פעם אחר פעם, הנחתי אותה לא להתנגד אלה להתבונן בגוף ולראות כיצד הוא מגיב למשפט, בתחילה הרגישה כעס גדול וביקשה להפסיק את התרגיל, ביקשתי ממנה לנסות להכיל את הכעס ולנשום לתוכו ולראות אם הוא נשאר, אחרי כמה דקות נעלם הכעס והופיע עצב גדול ובמקביל הרגישה כאב חזק ומכווץ בחזה, לאחר זמן מה העצב חלף והופיע רעד ברגליים ותחושת פחד עמוקה שהתלוותה לתחושת ריקנות בחלל הבטן,
הנחתי אותה להתמקד בתחושה בבטן והיא אמרה שהיא מרגישה שיש לה מערבולת בבטן כמו חור שחור ששואב כל מה שנמצא בסביבה ובולע אותו.
תהליך העבודה הטיפולית
את המשפט הנבחר התבקשה לשנן כמנטרה כ5 דקות בבוקר כשהיא מתעוררת ובערב לפני השינה וכמו כן בזמנים שונים במהלך היום בהם היא עושה פעולות מכניות שאינן מצריכות מחשבה כמו הליכה, נהיגה והדחת כלים. כמו כן התבקשה לפנטז על זוגיות שכזאת לעיתים קרובות ולדמות מצב כזה בחייה לפרטים עד כמה שניתן.
גילינו שהכעס בעיקר מופנה כלפי האב והעצב כלפי האם אבל לא רק.
במפגשים אלו נגענו בקצות העצבים הרגישים של מ’ בעזרת תרגילים מגוונים כגון כתיבת מכתבים (לא למשלוח) לאבא, לאמא, לעצמה ולגבר מסוים בחייה. אותם היא הקריאה בקול רם וברור ואמרה את מה שיש לה להגיד, תרגילי הכיסא הריק בהם מ’ מנהלת דיאלוג חופשי עם דמות נבחרת, תרגילי עיסוי ממוקדים המשלבים עבודת נשימה באזורים בהם ישנה הצטברות של רגשות עצורים ועוד.
תרגילים אלו לוו בבכי רב והתפרצויות רגשיות שונות ולאחר כמה שבועות פחתו בעוצמתם ופינו את מקומם לתחילתו של תהליך של סליחה וקבלה.
בהתחלה הרצנו את תוכן החלום בדמיון והקפאנו אותו ברגעי השיא של הפחד, מ’ למדה בהדרגה לשהות יותר ויותר בתוך תחושת הפחד, לנשום בתוכה ולהרפות את הגוף.
היא למדה להכיר את הפחד ולהתיידד איתו ולהפתעתה הרבה גילתה שהוא מופיעה פעמים כו רבות בחייה.
בהמשך כשהרגשתי שמ’ כבר חזקה מספיק התחלנו לדמות סיומים לחלום, מכיוון שמעולם לא חלמה בפועל את החלום עד סופו נותר הפחד ברמה של פחד מהלא נודע,
בחרנו מספר תרחישים אפשריים ובכל מפגש דמיינו את החלום עד סופו מהפשוט בהם הגל גווע בטרם מגיע לחוף דרך התרחיש המפחיד בו היא נשטפת לים ומרפה וחוזרת לחוף ועד לגרוע ביותר בו הגל נושא אותה למים עמוקים והיא טובעת ומתה.
במהלך תרגילי הדמיון ליוויתי את מ’ במגע בכל רגע נתון בעיקר בהחזרה של ראשה ובהנחת יד בוטחת על הבטן,
את אחד המפגשים האחרונים קבענו לסוף יום העבודה בחוף הים בשעת גאות המים, מ’ נשכבה על החוף סמוך למים ועצמה את ענייה, ללא מילים אחזתי בה, נשמנו עמוק, הקשבנו לרחש הגלים וחיכינו לגאות.
