בדרך להריון – טיפול וליווי רגשי בתהליכי פוריות

בדרך להריון – טיפול וליווי רגשי בתהליכי פוריות

הידיעה הפנימית שאנו יכולות ללדת ילדים משותפת כמעט לכל הנשים. יחד עם זאת, הדרך אל ההריון ואל ההורות יכולה להיות שונה מאוד מאישה לאישה ומתא משפחתי אחד למשנהו. בין אם נערכת אליו ובין אם הנושא פוגש אותך בהפתעה, המסע בדרך להריון, אשר עובר דרך אתגרים וקשיי פריון, הוא מסע רגשי בעולם שביר. מתוך מפגשים עם נשים בתהליכי פוריות שליוויתי לאורך השנים (ומתוך החוויות האישיות שלי) נוכחתי לגלות שעל אף שכל אישה היא עולם שלם העומד בפני עצמו, ישנם נושאים רבים אשר חוזרים על עצמם. הסוגיות המרכזיות שעולות בנוגע להתמודדות הפסיכולוגית - רגשית עם אתגרי פוריות הם:

אובדן

התמודדות עם קשיי פוריות מפגישה נשים עם אובדן ממשי ומתמשך, הן בשלב הגילוי וההכרה בקושי להיכנס להריון, ושוב ושוב, מדי חודש, עם קבלת הוסת. זהו מסע המציף באופן חוזר ונשנה תחושות הנוגעות בשברו של חלום ההריון והאמהות, ואובדן תחושת השלמות הגופנית שהייתה עד כה טבעית ומובנת מאליה. זהו אובדן מסוג שקוף ופעמים רבות הוא מגלם בתוכו את הדרישה להמשיך לתפקד ולשדר עסקים כרגיל, שכן קשה להבין עד כמה כואב עשוי להיות אובדנו של ילד שמעולם לא היה. וזה כואב ממש.

אובדן של עצמי אובדן נפוץ נוסף בעל אופי ייחודי הוא אובדן של משהו בחווית העצמי. נשים רבות אינן מצליחות לזהות את עצמן כאשר הכניסה להריון הופכת להיות כה מרכזית בחיים, כאשר בתוך שלל הפעולות והבדיקות, האבחונים והטיפולים משהו נכנס לסחרחורת והולך לאיבוד, כאשר חלקים נרחבים שהיו עד עכשיו במקום של מרכז וחשיבות בחיים מצטמצמים ומאבדים מטעמם.

נשים רבות חוות קושי ניכר בהתמודדות עם טיפולים הורמונליים במובן של שינויים במצב הרוח ואי יציבות רגשית, אובדן שליטה, שינויים בגוף, בתיאבון ובמשקל ועוד. אלו מתקיימים לצד שינויים באורחות החיים ובהתנהגויות, במערכת הערכים והתפיסות, בתחושות וברגשות.

ערעור, ספקות ואשמה טבעם של מצבי חוסר אונים מתמשכים להוביל לערעור, לפגוע בתחושת המרכז שלנו ולבלבל.

כאשר המסע בדרך להריון מתמשך מעבר למצופה עולות אצל נשים רבות תהיות עמוקות ומטלטלות: מה לא בסדר איתי? מה אני עושה לא נכון? האם משהו בי או בזוגיות שלי פגום?

תחושות של חוסר יכולת ומסוגלות עשויות להתרחב לתחומי חיים נוספים ולשחוק את תחושת הביטחון העצמי. ספקות בעצמי, בגופי, בנשיותי, ואפילו ברצון העמוק וביכולת שלי להרות ולהיות אמא, מצטרפים לתחושות בושה והאשמה עצמית. שקיפות, בידוד וקושי חברתי כאשר אנו עוברות קושי או משבר בחיינו הדבר הטבעי וההגיוני יהיה לקבל תמיכה מהקרובים ומהסובבים אותנו. אך למרות זאת, נשים פוגשות באתגרים ומורכבויות בקבלת התמיכה המתבקשת מסביבתן. ראשית, רבות נוהגות לא לשתף ולהסתיר את אתגרי הפריון, מתוך תחושות של בושה ואשמה, מתוך צורך בפרטיות במסע הפגיע הזה ומתוך חשש מהתערבות לא רצויה. שנית, גם אם יקירנו מודעים למצב ומלאים ברצון טוב, ישנו קושי ניכר להבין לעומק את החוויה, את אופיים ועוצמתם של הרגשות המבעבעים: הכעסים, הכאב, הקנאה, התסכול, אובדן השליטה וחוסר האונים. במקרים רגישים עוד פחות נשמעים משפטים ואמירות כדוגמת “את צריכה להירגע ואז זה יקרה”, “אולי את לא רוצה מספיק” "הכל לטובה" ומעמיקים עוד יותר את תחושות האשמה וחוסר האונים.

קושי בזוגיות המסע בדרך להריון המתקיים בתוך זוגיות (מכל סוג שהיא) עשוי לחבר ולחזק ומנגד לפעור פערים ולהרחיק. לרוב זוהי חוויה המורכבת מגם וגם. האתגרים בכניסה להריון בהקמה או הרחבת המשפחה הם חוויה משותפת לבני ובנות הזוג, ויחד עם זאת פעמים רבות ישנה תחושה כי האישה אשר עוברת בגופה את הנסיונות, הבדיקות והטיפולים חווה את הדברים בבדידות רבה.

לעיתים קרובות מפעפעים בשדה היחסים תסכולים וכעסים (רציונליים יותר או פחות) תחושות שאני מאכזבת ומנגד שמאכזבים אותי, אתגרים הנוגעים להסכמה על מהלך פעולה כזה או אחר, ספקות לגבי מידת הרצון אצלי או אצל האחר ועיסוק במשמעויות של קושי ביצירת "פרי אהבה" על רקע היחסים.

מישהי לרוץ איתה

כשאני פורשת ומפרטת ככה את האתגרים, שחור על גבי לבן ברשימה ארוכה (שהייתה יכולה בקלות להתארך עוד), עולה בי המחשבה המתבקשת שכל אישה שעוברת את המסע המורכב הזה צריכה (חייבת!) שתהיה לצידה מישהי, מישהי לרוץ איתה. שיהיה לה מקום מבטחים, להיות בו מובנת, לפרוק, לכעוס, לכאוב, להראות. שיהיה לה מרחב לעבד, לעכל, להתלבט, לקבל בו כוחות להמשיך ללכת.

יש משהו בתקופה הזאת אצל רבות שמכניס להלך רוח של "המטרה מקדשת את כל האמצעים". סדרי עולם משתנים וחסכונות נפתחים, הכל כדי למצוא את שביל הזהב, את מה שיעזור ויקדם את המטרה.

יחד עם זאת, אצל נשים רבות יש מיעוט בפעולות ליצירת מרחבים שהם אינם תועלתניים, שאינם מנופפים בדגל של בואי נעזור לך להיכנס להריון.

פה אני נכנסת, להזכיר לך שגם את חשובה. שמה שעובר עליך בדרך חשוב לא פחות מהמטרה.

שזה חשוב לשמור על כוחותיך על המשאבים הנפשיים שלך, כאישה, כאדם, כאמא.

שכל התמודדות בחיים, כל אתגר היא מנוף לצמיחה אם מסכימים ומצליחים לראות אותו ככזה.

הדרך שלנו כנשים בעולם לא חייבת להיות מקוטבת, היא לא חייבת לנוע על צירים של מטרה - תוצאה, הצלחה - כישלון, היא יכולה להיות רכה יותר, מעגלית, מורכבת וחכמה. אפשר לנסות להתגבר על המסע הזה, לצלוח אותו, ואפשר גם לאמץ את הדרך, להרשות לה לפגוש אותך, לגעת ולשנות.

כמה מילים על טיפול וליווי נשים בתהליכי פוריות

לרוב מדובר בטיפול שבועי מתמשך ותהליכי, שמאפשר לך מרחב בו ניתן לגעת ולהתבונן באמונות ובתפיסות לגבי עצמך, גופך ונשיותך בתוך יחסים בטוחים ותומכים. התהליך מהווה מרחב לגיטימי לעיבוד של תחושות דו ערכיות כלפי ההריון ואמהות, ומאפשר לך לפגוש, לאוורר ולתת ביטוי לכאבים, לכעסים, לפחדים ולתסכולים שעולים בך מתוך המצב.

העבודה הייחודית של הפסיכותרפיה הגופנית בשילוב כלים של קשיבות ומיינדפולנס יאפשרו לך לפנות מרחב, יסייעו לך ליצור קשר ודיאלוג עמוק עם גופך ויעניקו לך את היכולת להכיל, לקבל ולווסת את הרגשות המורכבים שנוכחים בחייך בשלב זה.