כאבים כרוניים בפות ובנרתיק – אודות הליווי והטיפול הרגשי

כאבים כרוניים בפות ובנרתיק – אודות הליווי והטיפול הרגשי

נשים רבות מתמודדות עם מצבים גופנים מתמשכים המערבים גרד, עקצוצים, כאב, תחושות צריבה ואי נוחות באיברי המין. וסטיבולודיניה, ואגיניסמוס, וולוודיניה, דלקות ופטריות בנרתיק ומצבים אחרים זוכים פעמים רבות לכינוי "כאבים ביחסי מין" מכיוון שהקושי העיקרי שהתמודדות זאת מציפה, היא סביב הנושא של קיום יחסי מין (על שלל השלכותיו), אך חשוב לציין שלתסמונות אלו מגוון השלכות, גופניות ונפשיות כאחד. למרות השכיחות הגבוהה של תופעות אלו, הם אינן זוכות לתשומת הלב הראויה להן ברמה הרפואית, ונדמה כי אנשי רפואה רבים חסרים את הידע וההבנה הנדרשים בכדי לסייע ולספק למטופלות מענה וטיפול הולם ומתאים, ואם לא די בכך, לעיתים תכופות תלונות מסוג זה זוכות ליחס מבטל, מזלזל ופוגעני מצד רופאים.

כתוצאה מכל אלו, נשים סובלות מכאבים ואי נוחות לפרקי זמן ממושכים ונאלצות להתמודד עם השפעות נרחבות שיש למצבים גופניים אלו על תחומי חיים נרחבים. אלו כוללים בין היתר: פגיעה באיכות החיים על רקע מפגש יומיומי עם כאב ואי נוחות, פגיעה ביכולת לחוות זוגיות ומיניות נעימה ומספקת, הימנעות מבדיקות וטיפולים רפואיים, חרדות והימנעות מהריון ולידה וכד'. ברמה הרגשית ההתמודדות המתמשכת עם מצבים אלו אצל נשים מובילה לפגיעה עמוקה בביטחון, בתחושת הערך ובדימוי העצמי, אליהם עשויים להתלוות גם דיכאונות וחרדות. נוסף על כך, ברוב המקרים האישה הסובלת מאותם כאבים אינה נלקחת בחשבון כגורם מוביל, נוכח ומשפיע על תהליך הטיפול (והבחירות הרבות הכרוכות במהלכו)

כאבים באיברי המין וההקשר הנפשי

הדעה הרווחת היא שכאבים וגינליים וכאבים ביחסי המין קשורים במידה רבה למצב נפשי ולטראומות קודמות. בהמשך לכך, נשים רבות פונות לטיפול רגשי על רקע של וולוודיניה (זהו השם הניתן לכלל תסמונות הכאב הנרתיקי הכרוני שאין להם הסבר או ממצא פיזיולוגי) גם מתוך האמונה שעבודה רגשית וטיפול בטראומות יובילו לשיפור במצבן. כמטפלת אני מרגישה מידה של מורכבות עם הנחות אלו. מצד אחד ניכר כי בחלק מהמקרים אכן יש קשר, ברור לי שהסגירה הלא רצונית של אזור זה מהווה עבור נשים רבות דרך לשים גבול ולשמור על הגוף והנפש. כמו כן, אני פוגשת בעבודתי נשים שבעברן טראומות בילדות, פגיעות מיניות, יחסים זוגיים פוגעניים וטראומות רפואיות - רבות מהן מתמודדות עם כאבים ורגישויות שונות באיברי המין כחלק ממערך הסימפטומים שלהן. מצד שני, פגשתי גם נשים שהתמודדו עם כאבים ווגינלים ללא כל קשר לפגיעה רגשית או טראומה. לפעמים, עבור אותן נשים החיפושים אחרי אותה טראומה, והרמיזות אותן הן מקבלות מהסביבה, מהווה פגיעה בפני עצמה שכן היא שמה עליהן אחריות גדולה מדי, מבלבלת ומייצרת אשמה. כמו כן, גם במקרים בהם מתקיים הקשר נפשי חשוב לזכור ולהבין כי הכאב הוא בראש ובראשונה גופני והקשרי הפסיכו-סומה (נפש-גוף) אינם פשטניים כפי שהיינו רוצים לחשוב. תפיסת הכאב כביטוי נפשי גרידה, עשויה לטפח חשיבה כי בכוחה של עבודה רגשית לפעול כמעין קסם והיא שומטת את הבנת הנחיצות של תהליך וטיפול פיזי - רפואי במצב, ומייצרת אשליה של כוח אשר עשויה להוביל שוב ושוב לתחושות של אכזבה, תסכול וכמובן אשמה אצל אותה אישה. הנחות בדבר הקשרי גוף נפש נוטות לשגשג על רקע מצבים גופניים כרונים שאינם מוסברים, והן חלק בלתי נפרד מהמורשת שלנו כנשים - על אחת כמה וכמה כאשר הדבר נוגע לאיברי המין והרביה שלנו. לא נראה גברים רבים יוצאים למסע חיפוש רגשי ורוחני בעקבות ממצאים סרטניים באשכים, לדוגמה, לעומת נשים המתמודדות עם וגיניסמוס, דלקות, פטריות, וסטיבוליטיס, אנדומטריוזיס וכו' בהמשך לכך, אני מוצאת שזה חיוני עבורנו כנשים למצוא את הדרך הנכונה לנו לאחוז במערכת היחסים המופלאה שבין גוף לנפש, לאמץ את ההקשרים שמקדמים אותנו ולזנוח את המאכזבים והמתסכלים שבהם. כך גם בטיפול - אני שואפת ליצור החזקה מיטיבה של אותם חלקים וחותרת לאיזון בריא בין שאלות אודות המקור לבין יצירת מערך להתמודדות עם המצב והשפעותיו על איכות החיים וחיי הנפש.

באיזה אופן יכול הטיפול לסייע לך?

התמודדות עם הכאב והמצוקה הפיזית הגוף והנפש שלנו כרוכים זה בזה. הם מקיימים ביניהם יחסי גומלין, משפיעים ומושפעים אחד מהשני ללא הרף. בין אם הכאב שלך קשור במקורותיו למצוקה נפשית או טראומה ובין אם לא, התמודדות עם כאב משפיעה על הנפש והיא בתורה משפיעה על הכאב, על תפיסת הכאב ועל היכולת לווסת ולהכיל אותו. בטיפול אנו בונות מרחב רגשי שמטרתו לתמוך ביכולת שלך להכיל ולהתמודד עם הכאב. זאת לצד הקנייה, לימוד ותרגול של כלים מעשיים, מבוססי מיינדפולנס וגוף, אשר יאפשרו התמודדות טובה יותר עם כאב.

עיבוד רגשי והרחבת המיכל הרגשי שלך

החיים לצד הכאב הפיזי, חוסר האונים המתמשך ואתגרי החיים מלווים לא אחת במפגש עם רגשות עזים של פחד, כעס, תסכול וחוסר אונים. לעיתים רגשות אלו יצופו מול עצמך, מול הגוף, מול המערכת הרפואית, מול גברים או מול הסביבה. המרחב הטיפולי הוא מקום בטוח ואוהד בו ניתן לפרוק ולאוורר, לשתף בקשיים, לכאוב אותם. מקום לצאת ממנו מחוזקת, עם כוחות מחודשים, יותר. מעבר להקלה המיידית שבכוחן של פגישות אלו לספק הן תסייענה לך בהדרגה להרחיב ולהגדיל את המיכל הרגשי ואת היכולת לשאת את האתגרים הללו מבלי שהם יציפו את חיי הנפש ואת החיים עצמם בכל פעם מחדש.

מרחב לקבלת החלטות וניהול ההחלמה

על מנת להתמודד באופן מיטבי עם כאבים כרוניים, מומלץ לשלב מערך טיפולי רב תחומי, לחפש ולנסות דברים שונים ולגלות מה עובד ונכון עבורך. המרחב הטיפולי הוא מקום להתייעץ, להתלבט, לחשוב על האפשרויות השונות העומדות בפניך בתהליך ההחלמה וההתמודדות שלך. המטרה שלי היא לסייע לך להבין כי את החלק האינטגרלי והחשוב ביותר ב"צוות הרפואי" שלך. הידע לגבי גופך שוכן בך, התשובות לשאלות - מה ואיך נכון לפעול, איפה, מתי ובאיזה מקצב - נמצאות אך ורק אצלך. הטיפול הרגשי מספק תזכורת מתמדת לכך תוך כדי שהוא מסייע לך ללמוד כיצד להקשיב לעצמך, לגופך, לצרכים שלך, להתנגדויות. לדייק את הפעולות שלך ולבחור אותן מתוך רגישות והקשבה מירביות.

התמודדות עם חרדה והימנעויות

כאב מוביל לכיווץ ולפחד, להימנעותולחרדה. זהו תפקידו הבסיסי ביותר, לאותת לנו שאנחנו עושים משהו לא טוב ולגרום לנו להתרחק מגורם הסכנה - להימנע פן ניפגע. במובן הזה אם אנו נמנעות ממה שכואב לנו (בעבר או בהווה) או ממה שנראה לנו שעשוי לכאוב (בדיקה רפואית, הריון ולידה, יחסי מין הכוללים חדירה..) אז הכאב השיג את מבוקשו. ההימנעויות האלו אינן באמת בחירה, הן תגובה של הגוף-נפש שמאותת בחוזקה על סכנה, גם במקרים ו/או בעוצמות בהם היא איננה מצויה. לוקח עבורנו מקדם הגנה.

העבודה עם חרדה והימנעות בטיפול נחלקת ל-2:

1. עבודה קוגניטיבית מבוססת מיינדפולנס להתמודדות טובה יותר עם מופעים של חרדה - גישה זאת תסייע לנו לזהות ולראות את החרדה כפי שהיא באמת. היא תסייע לנו להשהות ולשנות את התגובתיות האוטומטיות במפגש אתה, ובכך להפחית את כוח השליטה של החרדה על חיינו, להרחיב ולהגדיל את טווח התנועה ואת חופש הבחירה שבחיינו.

2. עבודה של פסיכותרפיה גופנית הנוגעת לשיקום ואיזון מערכת העצבים - בעזרת כלים שונים, ניתן לסייע לגוף לחזור במידה רבה לחווית ביטחון ושיווי משקל פנימי. עבודה עם מערכת העצבים אשר עוברת דרך הזיכרון הגופני לרוב תציף ותעלה על פני השטח אירועים שונים מהעבר אשר נרשמו ברקמות הגוף. היא דורשת מיכל מתאים, התגייסות וסבלנות רבה.

* עבודת הגוף לרוב אינה כוללת מגע ולעולם לא תכלול מגע באיברי המין. יחד עם זאת פעמים רבות אמליץ לשלב את העבודה עם טיפולים של פיזיותרפיה רצפת אגן ממוקדים לנושא (במיוחד במקרים של ואגיניסמוס).

טיפוח של חיוביות, יצירתיות וגמישות פסיכולוגית כמו כל מחלה או התמודדות עם מצב רפואי כרוני גם להתמודדות עם וולוודיניה נדרשת התגייסות חוזרת ונשנית של משאבים וכוחות אשר מסייעים בשמירה על גישה חיובית המאופיינת בגמישות ויצירתיות פסיכולוגית. כמובן שאין בגישה החיובית כוונה לבטל את הקושי הרגשי, להתעלם ממנו או לדחוק אותו, ואין זה מן הנמנע שהתמודדות מסוג זה תוביל מדי פעם לחוויה של ייאוש ונפילה אותם ניתן ורצוי להביא לטיפול. יחד עם זאת, בתהליך הליווי חשוב לי גם להזכיר לך להביא תשומת לב גם לאספקטים חיוביים של החיים לצד הכאב כמו גם להיבטים של צמיחה רגשית ורוחנית מתוך הקושי, לתמוך בגמישות פסיכולוגית הנדרשת כדי לא לצמצם את כל מי ומה שאת למחלה או מגבלה, למצוא פתרונות יצירתיים ולתמוך ביכולתך לחיות חיים מלאים ככל הניתן.

ולסיכום - כל אחת והדרך שלה

במאמר הזה פרשתי מספר אספקטים מרכזיים של העבודה הטיפולית כפי שלמדתי להכיר אותה בקליניקה הפרטית שלי לאורך השנים בעבודה עם נשים המתמודדות עם כאבים, ווגיניסמוס, וסטיבולודיניה, דלקות ופטריות חוזרות ועוד. הדבר החשוב ביותר שלמדתי הוא שלמרות שרב המשותף בהתמודדות עם נושא זה, לכל אישה יש את המסע, הצרכים האישיים ואת הדרך שלה. אשמח להיות שם וללוות אותך במסע, לתמוך בשמירה על התקווה, לסייע לך לחזור להיות בשליטה על החיים שלך ולנווט אותם מתוך תחושה של כוח ובחירה.