ליווי וטיפול רגשי לנשים אחרי לידה ולאימהות

ליווי וטיפול רגשי לנשים אחרי לידה ולאימהות

“בחברה הטרודה בדרך הטובה ביותר לגידול ילדים, אני מגלה צורך להתאים את הטוב ביותר עבור ילדי עם מה שחיוני עבורי כדי להיות אם מאוזנת” ד”ר כריסטיאן נורת’רופ

אומרים שצריך כפר שלם כדי לגדל ילד. רק מי שהיא כבר אמא יכולה באמת להבין עד כמה מדוייק המשפט הזה. אלא שהיום, אין ממש כפרים, לרוב יש תא משפחתי מצומצם ובמקרה הטוב כמה חברות. בעיקר יש אותך, בתפקיד התובעני ביותר בעולם - אמא. וכשאת עוברת בשער האמהות, הראשון, השני, או כל אחד אחר מהם, כמעט תמיד את פוגשת את הפער. הפער בין מה שראית מסביבך, בין מה שחשבת, תכננת וחלמת לבין מה שקורה בפועל. דיכאון, עצב, כעס, קהות רגשית, פחדים וחרדות הם לא הרגשות שאנו מצפות להם במפגש עם האמהוּת, ובכל זאת הם נוטים להיות שם לאחר הלידה, ולעיתים, גם זמן רב אחריה. הפער בין הרצוי למצוי עשוי להוליד התנגדות חזקה, תחושות של כישלון, אשמה ובושה.

גם האינטנסיביות לא ממש עוזרת, עוד לא ממש הספקת להתאושש מהלידה ולהבין מה קורה איתך והופ, כבר את בבית: מזינה, מערסלת, מרגיעה, מרדימה, רוחצת, מחתלת, מלבישה, מסדרת, מנקה, מכבסת, מארחת, מבשלת, לא ישנה מספיק, לא אוכלת מספיק טוב, כואבת, לא נושמת..

דיכאון חרדות ושינויים במצב הרוח לאחר הלידה

על פי הספרות המקצועית, כ-80% מכלל הנשים חוות אתגרים וקושי נפשי בטווח שבין שבועיים ועד חודש לאחר הלידה, מה שמכונה דכדוך לאחר לידה (Baby Blues). קשיים אלו מיוחסים לשינויים הורמונליים לאחר הלידה ולקשיי הסתגלות נפוצים. כ- 10-15% מהנשים יחוו הפרעות שונות במצב הרוח, כגון דיכאון וחרדות אשר יופיעו כחודש/חודשיים לאחר הלידה וימשכו כשנה או מעבר לכך. הסברה היא שמדובר באחוז גדול יותר באופן משמעותי שאינו מאובחן.

אתגרים וקשיים נפוצים לאחר לידה נוגעים להתמודדות עם:

~ פגיעה בתפיסת הערך העצמי ונושאים הנוגעים לזהות.

~ פגיעה במיניות, בדימוי הגוף והפרעות אכילה.

~ תחושות מציפות של בלבול, פחדים וחרדות.

~ תסמינים של פגיעה פוסט טראומטית (בעקבות הלידה אך לא רק)

~ דיכאון, עייפות קיצונית, קשיים בריכוז ובתפקוד.

~ קושי מהותי בחיבור הרגשי לתינוק ובהיענות לצרכיו.

~ תחושות מוגברות של אשמה, ביקורת עצמית ובושה.

~ עצב משמעותי, תחושה של אבל וקושי ביכולת למצוא טעם וסיפוק בחיים (ללא שום קשר לאובדנות).

~ תחושות של בדידות, ניכור, קשיים בזוגיות, קשיי תקשורת וחרדות חברתיות.

* חשוב לציין ולהדגיש כי למרות החששות הנפוצים במפגש עם דיכאון לאחר לידה, ברוב המכריע של המקרים הוא אינו מתאפיין באובדנות ובנטייה לפגיעה עצמית של האישה, ובטח לא בהזנחה או בפגיעה בתינוק. מקרי קצה אלו, המתבטאים בדיכאון מג'ורי ולעיתים גם פסיכוטי, הם נדירים ומתקיימים לרוב אצל נשים עם היסטוריה של תחלואה נפשית משמעותית.

האם הקשיים לאחר הלידה הם בהכרח הפרעה נפשית?

כאשת מקצוע (וכאישה ואם) יש לי יחסים אמביוולנטיים עם המונח והאבחנה ‘דיכאון לאחר לידה’. מצד אחד, אני מרגישה שהמונח רווי בדעות קדומות. פעמים רבות החשש שמא אני סובלת מדיכאון, הבושה, תחושות האשמה הנלוות לכך והחרדהשעשויה להתעורר בסביבה, מעצימים ומחריפים את הקושי. מצד שני, אני מכירה, ויותר מכך מכבדת ומעודדת, את אנחת הרווחה הפוקדת נשים מסוימות כאשר הן מגלות שיש שם, הכרה ואבחנה ברורה למה שהן עוברות. שזה שלב בלתי נמנע עבורן בדרך למציאת מענה לקושי. יתרה מכך, אני מרגישה שדיכאון לאחר לידה מהווה סוגיה סוציולוגית ולא רק פסיכולוגית, שהתרבות והחברה בה אנו חיות, מציבה מצד אחד אידיאלים ורף ציפיות עמוס ולא ריאלי (למשל הציפיה שגם נניק וגם נחזור מהר לעבודה, הצפיה שנלד ונגדל ילדים ונשמור על מראה גופנו מלפני הלידה…) ומהצד השני ממהרת להחריג מתוכה את האישה שפוגשת קושי ומצוקה נפשית לאחר לידה, למקם אותה מחוץ לנורמה ולבודד אותה. אני חושבת שזה נחוץ שנשאל את עצמנו: האם החברה בה אנו חיות נותנת מספיק תוקף והכרה לאתגרים הממשיים המתלווים למסע האמהות? האם ישנם משאבים ומערכות תמיכה מספקים עבור נשים ואמהות?

אני נוכחת בקליניקה כי במקרים רבים של ‘דיכאון לאחר הלידה' או 'דיכאון אמהי'’ מדובר בפועל במצוקה אימהית שאין לה מרחב לגיטימי להיות. מצוקה הטמונה בין היתר בשקיפות של החוויה, בבדידות, במחסור במשאבים ובעיקר בפערים בין הציפיות שלנו מעצמנו, הנובעות ומתגבשות נוכח נורמות חברתיות, המספרות לנו כיצד עלינו להרגיש ולתפקד לבין מה שאנו פוגשות בפועל, בחיים עצמם. על כן, מתן לגיטימיות, נורמליזציה, הזכות להשמיע קול ולבוא במגע גם עם הקשיים מבלי לתת לכך להגדיר אותנו כאימהות פחות ‘טובות ומוצלחות’, מיסוס של הסתרה, בושה וקשרי שתיקה ויצירת מרחבים תומכים בסביבה - מהווים אבני יסוד עבורי בעבודה הטיפולית עם אמהות צעירות וותיקות כאחד ויש לנקודת מבט זאת דגש משמעותי באופן הטיפול.

ליווי ותמיכה לאחר הלידה וסביב חווית האמהות

אני נוהגת להתייחס אל תקופת משכב הלידה כאל השליש הרביעי – והמאתגר ביותר – של ההריון.

בזמן שגופך עודנו מתאושש מההריון והלידה, את נדרשת לספק באופן מאוד אינטנסיבי, תפקידים של הזנה, חום, ויסות והרגעה. גם לאחר משכב הלידה, תפקידך כאמא כוללת את היותך אובייקט ההתקשרות, מספקת הצרכים, בת השיח, המטפלת, המחזקת, המבינה, האמפטית, המראה, הנוכחת, הבטוחה, מציבת הגבולות, המתסכלת האופטימלית... ובתוך כל הנתינה הזאת, החוכמה האמיתית היא לזכור לתת גם לעצמך. ישנם דברים רבים אשר יכולים לתמוך ולסייע לנשים לאחר הלידה, אך רובם מתבססים על העקרונות הפשוטים של הקשבה, חברה, הזנה ועזרה. ליווי מקצועי וטיפול רגשי הוא קודם כל מקום עבורך, לעצור, לנוח, להיות מוזנת. הוא מהווה מרחב מכיל ולא שיפוטי בו תוכלי לגעת ולשתף בתחושות ששינוי זה מוליד בך, בהארות, בלבטים, בחששות ובשמחות. במפגשים ניתנת הזדמנות, להתמקד בעצמך ובתהליכים שעוברים עליך, להרגיש שייכת, מובנת, מוערכת ולמצוא את עצמך מחדש.

נושאים נפוצים בהן עוסקות נשים לאחר לידה ובאמהות:

~ חווית הלידה - שיתוף ועיבוד חווית הלידה.

~ עיבוד תכנים הקשורים בהזנה, הנקה או בקבוק ומורכבויות הנלוות להזנה.

~ צרכים ועוד - התמודדות עם בכי, גמילות ושינה (חוסר שינה).

~ הולדתה של אם - מי הייתי לפני ומי אני כיום? עיצוב הזהות ומי אני כאם.

~ חווית האמהות ומעגלי תמיכה - על הקשר עם הסביבה ומשפחת המקור.

~ משפחה חדשה - מזוג למשפחה, תקשורת, מיניות וזוגיות לאחר לידה.

~ אמהות פוגשת גוף - על מערכת היחסים שלי עם גופי וחווית הנשיות לאחר לידה.

~ אמהות וקריירה - מימוש עצמי, חזרה למעגל העבודה ופרידות.

לעשות לך מקום, להיתמך, לבקש מה שאת צריכה

זה לא פשוט לנו לבקש את מה שאנחנו צריכות, רבות מאיתנו מרגישות ציפייה להיות סופר-וומן, להסתדר לבד, אבל זו לא בושה וזה תומך ועוזר כל כך לפנות לתמיכה, לא להישאר לבד.

אם את מרגישה שאת בהתמודדות, אם את חשה בצורך לשתף, לחלוק ולפגוש את עצמך מחדש, בין אם ילדת לפני שבוע ובין אם עברו שנים מאז הלידה, את מוזמנת בחום. הטיפול מבוסס על שיחה, שיתוף ועיבוד התכנים המתלווים למעבר החיים זה, לצד תרגול כלים מבוססי חמלה ומיינדפולנס אשר יסייעו לך להרחיב את היכולת להיות בנוכחות פתוחה ורחבה עם כל מה שאת פוגשת.